החינוך בקיבוץ עמיעד
הקיבוץ מקיים מערכת חינוך איכותית המיועדת לכל ילדי הישוב. במערכת שתי מסגרות:
מערכת הגיל הרך – מינקות ועד סיום גן חובה.
הפעילות בגנים משלבת למידה ועשייה, חיבור לאדם, לטבע ולחבר במערכת פעוטונים וגנים הפועלים על פי תקני משרד החינוך.
במערכת ארבעה גנים ופעוטונים, לפי גילאי הילדים. לכל בית-ילדים יש צוות גננות ומטפלות איכותי ומקצועי. המערכת החינוכית מתאימה את תכניה לצרכים ההתפתחותיים של כל ילדה וילד, תוך יצירת קשר עם הקהילה והמקום בו הם מתחנכים.
מערכת החינוך הבלתי פורמלי -מכניסת הילדים לכתה א ועד סיום י”ב.
החינוך החברתי מנסה לענות על צרכי הילדים מעבר לשעת הלימודים ומאמין שקבוצה חברתית טובה, תומכת ומאפשרת, העובדת בשיתוף ההורים והקהילה, תוביל את הילדים והנוער בקיבוץ להיות אנשים פעילים, משמעותיים וחיוניים בחברה הישראלית.
בחברת הילדים פעילות שלוש קבוצות גיל: א’-ג’, ד’-ו’, ז’-י”ב.
לכל קבוצה יש מדריך בוגר המפעיל ופועל עם קבוצתו בתחומים שונים:
פעילויות שוטפות, התנדבויות, השתתפות בטקסים ובחגים, שותפות בפרויקטים קהילתיים והשתתפות בפעילויות מועצה,
החינוך החברתי מאפשר לילדי עמיעד להפגש עם קבוצת בני גילם למשחק ולהתנסויות חברתיות תוך גיבוש זהותו ויכולתו האישית של כל אחד בליווי של מדריכים מקצועיים.
את שירותי החינוך אנו מקבלים מהמועצה האזורית הגליל העליון, המפעילה רשת חינוך נרחבת ומגוונת ואף תומכת במערכת הקהילתית. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי ספר האזוריים מבוא הגליל, עמק החולה ועינות ירדן.
מבנה הנהלת החינוך
יו”ר המועצה החינוכית – דנית שי
מנהלת הגיל הרך – מיכל פז
מנהלת החינוך הבלתי פורמאלי – עדי סולומון פלד
בהנהלות החינוך ומועצת החינוך הרחבה – לוקחים חלק המנהלים המקצועיים בצד חברי קיבוץ שנושא החינוך קרוב לליבם ומעוניינים להיות שותפים בהתווית הדרך החינוכית.
אז והיום
החינוך בקיבוץ המסורתי היה מבוסס בעבר על העיקרון כי לקהילה אחריות כוללת על חינוך הילדים. הקיבוץ ראה את הילדים כ”בנים” שהקיבוץ (כהורה קולקטיבי) מחוייב לספק את צרכיהם האחידים והמיוחדים, באופן ישיר ולא בתיווך המשפחה.
כיום התחזק תפקיד המשפחה בחינוך, “הקבוצה החינוכית” החד גילית הוחלפה בקבוצות רב גיליות והמסגרות החינוכיות נפתחו לילדים הבאים מבחוץ. יחד עם זאת נשמרה אחריות קהילת הקיבוץ לחינוך כל ילדיה.
מערכת החינוך בקיבוץ המתחדש היא אחת החוזקות הקהילתיות של הקיבוץ.
היא מאפשרת שותפות אמיתית בין צוות – ילדים – הורים ובך תורמת לתרבות רב גילית, לקשר בין דורי ולהגדלת ההון החברתי של החברה המקומית.
